מתי הוא יבוא, שכל פעם כשיעבור לידך את תהיי מוקסמת מהריח של הבושם שלו,
תהיי מהופנטת מהמבט בעיניו ומודהמת מהדרך שבה הוא מסדר את השיער...
איפה הוא נמצא? אולי הוא ממש מתחת לאף שלי ואני לא שמה לב, למה לכולן יש חבר, או הזדמנות לחבר ולי לא?
למה לכולן יש את האופציה ללכת לסרט ולהתרגש לא מהסרט אלא מהידיעה שאתם הולכים להחזיק ידיים במשך כל הזמן הזה,
למה כולן 'זוכות' ואני לא?
אני חושבת שגם לי מגיע לזכות.
אני כבר רוצה, את החבר הזה שאני יצפה מפגישה לפגישה לפגוש אותו, לחיוך שלו, להתנהגות שלו, למבט שלו, לו עצמו!
לפרפרים בבטן שהוא שולח לך אסמס "בוקר טוב מאמי".... לרצון שיגיע כבר הרגע!
אני מרגישה, שאני לא שווה כלום. וזה מסתכל. אני מרגישה ככה כי אין כלום עם אף אחד. תמיד זה עם אנשים סביבי, כולם יותר טובים,
יותר שווים. למה? בגלל מה? מה אני צריכה לשנות?.
אבל הכי הורג אותי הידיעה, שאין לי שום דבר לעשות בקשר לזה. שום דבר. זה מסתכל :/
;){kind=link}