לפני שאני פועלת אני חושבת על מה האחר ירגיש וכך אני פועלת.
עצוב לי מאוד. כי בזמן האחרון בואו נגיד שנפל לי האסימון שאף אחד בעולם הזה לא חושב לדאוג לי.
הבנתי, שלאף אחד לא אכפת ממני. חוץ מלמשפחה שלי.
החברים שלי לא מעריכים שום דבר ממה שאני עושה עבורם. והם בחיים לא יעשו זאת עבורי.
המצפון שלי כלכך גדול, ובגלל זה קשה לי מאוד מאוד שאנשים אומרים שהם נפגעו ממני.
היום פעלתי למען עצמי. רק למען עצמי. בלי לחשוב על אחרים, אבל שוב יצאתי ה"לא בסדר" וככה זה היה תמיד.
אני מרגישה שכל אחד חי במעין בועה כזאת שאני כלכך רוצה לנפץ אותהה!!! כי כול אחד חושב שלו מותר לעשות מה שבראש שלו
ולו מותר להתחשב בעצמו ולדאוג לאינטרסים שלו- אבל שזה מגיע אליי? --->>> לא לא! אסור לי! אסור לי להתחשב בעצמי! מה זה השטויות האלה? לכם מותר לחשוב על העתיד שלכם ועל מה שיגרום לכם להרגיש טוב אבל לי לא?!
אם אתם הייתם עושים את זה אני הייתי מפרגנת ולא עושה דרמות מזה!
אני מרגישה שאין לי אל מי לדבר!! כי המשפחה שלי, אני לא סיפרתי לה כי אני לא רוצה להטריד אותם בזה.....
אם מישהו יחזק אותי אני ירגיש הרבה יותר טוב(:
;){kind=link}